צרו קשר פורום דף הבית
 
צור קשר גלריות חדשות ואירועים רישום לפורום פורום מאמרים סיפורים אישיים שאלות ותשובות פעילות העמותה אודות
דף הבית
 
חדשות
מפגש 'ידע זה כח'
6/2/2017 – מפגש לנשאיות חדשות בו ינתן מידע חשוב לגבי המשמעויות, האפשרויות וההחלטות...

ציון יום המודעות לסרטן השחלות באירוע ספורט ופילאטיס

הצטרפו אלינו ב 5/5 בספורטק צפון תל אביב ל"אירוע פילאטיס ישראל לשיא גינס". עמותת...

האביב הגיע

חג אביב  שמח לכל קהילת עמותת ברכה!
בקרוב עדכונים על...

הרשמו לניוזלטר שלנו לקבלת מידע

אנו כאן בשבילכן: מידע רפואי, תמיכה, מפגשים וכנסים! שילחו לנו מייל...

אירועים וכנסים

בתאריך ה- 8/5/17 יחול יום המודעות למניעת סרטן השחלות העולמי. אנו בישראל ניקח חלק ביום שישי 5/5 באירוע של בריאות ואיכות חיים ובו נקדם את...

מידע נוסף
תקשיבי הוא לוחש!
עמותת ברכה גאה להציג סרט תיעודי מרגש ומרתק המציג את סיפורן של ארבע נשים אשר חלו בסרטן השחלות. נשים מדהימות שהסכימו לחשוף ולתאר את שעבר ועובר עליהן.
 
צור קשר
 
שם:
טלפון:
אימייל:
   
 
 
 
 
 
סיפורים אישיים
 
 << חזרה לרשימת הסיפורים
סיפורה של ליסה

אמא שלי, ז"ל, נפטרה בינואר 2006 כשהיא בת 64 ממחלת הסרטן שהחלה כסרטן השד.
אחותי הגדולה, ז"ל, נפטרה במרץ 2007 כשהיא בת 44 ממחלת הסרטן שהחלה כסרטן השד.

מאז שאמי חלתה לפני הרבה שנים הייתה לי תחושה בתת המודע שלי כי גם אני בסיכון לחלות. אולם חוץ מלעבור בדיקות ממוגרפיות מגיל צעיר לא התייחסתי לנושא. האמנתי כי היות והדבר לא בשליטתי אין טעם לדאגה.
אבל לאחר מות אימי שלשת אחיותיי הבריאות עשו בדיקה גנטי. לא הבנתי זאת וממעט האינפורמציה שהצלחתי לגלות זה נשמע לי כדבר מתועב וכשספרו לי על הניתוחים המפחיתים את הסיכון זה נשמע לי כהשחתה. סירבתי לעשות את הבדיקה וחזרתי לאמונה כי אין לי שליטה אם אחלה או לא.

ברם, במשך ששת החודשים שלאחר מכן, חשתי תחושה של אחריות גוברת כלפי שלושת ילדי והבנתי שבמידה וישנה אפשרות לנקוט בצעד כלשהו אז עליי לבדוק אותה. לכן, הלכתי לקבל ייעוץ גנטי ויצאתי ממנו במצב רוח רגוע יותר – בידיעה שברגע שיגלו שאינני נושאת את הגן, אוכל להפסיק לעשות את בדיקות הממוגרפיה הארורות. לדאבוני הבדיקות הראו שאני נשאית BRCA.
 
מאז אותו רגע עברתי המון מצבים והחלטות קשות. הרגשתי שאני בעצם במצב מוזר. מצד אחד אני לא חולה אבל אני גם לא לא חולה! אני באמצע משהו לא מוגדר ולא כל כך ידוע. בנוסף רופאים נתנו תשובות קצרות בעודם מסתכלים על המחשב. ארגוני הסרטן לא רצו לעזור ואמרו : "את עדיין לא חולה". ולקופת החולים לא היה מוסג לאן להפנות אותי. הייתי חייבת להלחם צעד אחרי צעד וזאת רק בכדי לקבל אינפורמציה יבשה. אף אחד לא התייחס להחלטות הקשות והרגשיות של הדברים.

רק לאחר שמצאתי את האתר FORCE באינטרנט הייתה לי גישה למידע שחיפשתי.  יתרה מזאת מצאתי קהילה. זכיתי למימון שאפשר לי בחודש מאי 2007 להשתתף בועידת FORCE ושם פגשתי הרבה אנשים נפלאים – שכל אחד מהם, לצערי, ידעו צער וסיפרו על אובדן יקיריהם או התמודדות במחלה הקשה בגיל צעיר. כולם דיברו בפתיחות לגבי תהליך קבלת ההחלטות העומד לפני נושאי ה-BRCA. זו הייתה חוויה מלהיבה ביותר.
 
כשחזרתי ארצה הבנתי עד כמה הייתי בת מזל להיות חלק מחוויה כה מיוחדת ורציתי לאפשר לאחרים באותו מצב בארץ להרגיש חלק מקהילה. במשך ששת החודשים האחרונים, אני מתנדבת במרפאה לסיכון גבוה ונפגשתי עם הרבה מאד אנשים.  ברור לי שארגון תמיכה ואתר בשפה העברית העוסק בנושא נחוץ .
 
הידע שצברתי מהבדיקה הגנטית אפשר לי לקחת שליטה על החיים שלי, כדי להקטין את הסיכון הגבוה למחלה זאת. הן הידע והן החברות הרבות שהכרתי במסע זה גורמות לי להרגיש מבורכת.
כולי תקווה כי מתוך האתגר הייחודי והקשה שאנחנו מתמודדים איתו כולם ימצאו ברכה.

 
 
 
מי אנחנו
לתרומות לחצו כאן
פורום
כנסים ואירועים
וידאו
 
 
סרטן שד תורשתי : סרטן שד ושחלות
  הסכם שימוש באתר © כל הזכויות שמורות לעמותת ברכה